רביע נ' בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ ואח'

פסק דין

מדובר בתביעה כספית בגין השבת חיובים שחוייב התובע על שירותי אינטרנט ושיחות לחו"ל.

באשר לשיחות לחו"ל, מדובר בסך של 1,782 ₪ שנגבה בגין שיחות שבוצעו מקו הטלפון הביתי של התובע.

התובע העיד תחת אזהרה והכחיש ביצוען של השיחות.

הנתבעת 2 הסבירה כי קיים פלט של שיחות מביתו של התובע. מדובר בשיחות לוויין כאשר למעשה רוב הסכום משולם על ידי הנתבעת 2 לחברת הלוויין.

טענת ההגנה של הנתבעת 2 באשר לשיחות היתה שנבדקה האפשרות כי בוצעה חדירה לקו הטלפון הביתי של התובע. בדיקה זו בוצעה על ידי הנתבעת 1, והעלתה, לפי הנטען, כי לא היתה כל גניבת שיחות.

דא עקא, שהטכנאי שביצע את הבדיקה לא הגיע להעיד, וממילא טענת ההגנה של הנתבעת 2 לא הוכחה.

הנתבעת 2 ציינה כי במקרה שמתגלה כי בוצעה גניבת שיחות, מוחזר הסכום ללקוח. כאן, כאמור, לאור הכחשת התובע, היתה הנתבעת 2 צריכה לזמן את הטכנאי על מנת שביהמ"ש יוכל להתרשם מהבדיקה שביצע. בהעדרו, אין לי אלא לקבל את גרסת התובע.

באשר לתביעה לשירותי האינטרנט, מהעדויות שהובאו בפניי ומכתבי הטענות מתברר כי לתובע הוצע להתחבר לשירותי הגלישה. עדות התובע היתה שלא היה צריך שירותים כאלה. התובע אף העיד כי נמסר לו שאין עלות לשירותים אם אינו משתמש בהם. אף לעדות זו של התובע לא הובא נציג של הנתבעת 2 שיפריך אותה, ולפיכך אין לי אלא לקבלה.

סוף דבר:

אני מחייבת את הנתבעת 2 לשלם לתובע סך של 2,104 ₪ בגין החיוב עבור שיחות הטלפון ושירותי האינטרנט וכן הוצאות המשפט בסך של 150 ₪.

התביעה כנגד הנתבעת 1 נדחית ללא צו להוצאות.

ניתן והודע היום כ"ד טבת תש"ע, 10/01/2010 במעמד הנוכחים.

מירב בן-ארי, שופטת

הוקלד על ידי: עדי לשם התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: